#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צו. אלו חומרות יש 1) לקדש 2)
לתרומה? "	"1) פנ""ק עכ""ס - פיגול, לרש""י שחט ע""מ לאכול חוץ לזמנו לתוס'
(ד""ה פיגול) חישב לאוכלו חוץ למקומו ובכלל זה הוי אוכל
חוץ לחומה. נותר, לרש""י
שאכלו חוץ לזמנו לתוס' חישב לאוכלו חוץ לזמנו, ואכלו חוץ לזמנו בכלל זה. דקרוי קרבן [שראוי להביאו בפנים - רש""י יבמות עג,ב]. יש
בו מעילה. אוכלו בטומאת הגוף
בכרת [עיין תשובה הבאה].
אסור לאונן. והתוס' הוסיפו
שאסור למחוסר כיפורים.<br>2) מחפ""ז - מיתה בידי שמים לזר האוכלה או כהן טמא.
חומש שחייב זר האוכלה בשוגג. אין
לה פדיון להוציאה לחולין.
ואסורה לזרים לעולם."	שבת כה. - כה: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צז.
מה בין כרת למיתה בידי שמים? "	"רש""י כתב כרת ימיו
נכרתים והולך ערירי, מיתה בידי שמים ימיו נקצרים אבל אינו הולך ערירי. והתוס' (ד""ה כרת) כתבו כרת שאינו מגיע לששים שנה ומיתה בידי שמים אין
לה זמן קבוע אלא שמת בשביל עוון זה אפי' אין בידו עוון אחר, ולמ""ד יש מיתה בלא חטא - בשביל עוון זה יקצרו
ימיו. ובירושלמי אמרו דכרת אינו מגיע לחמשים ומיתה בידי שמים היינו שמת עד ששים. ולדעת ריב""א בכרת אין זרעו
נכרת אלא בהנהו דכתיב בהו ערירי. ודעת ר""ת כרש""י ודוקא קטנים נענשים בעוון אביהם ולא גדולים."	שבת כה. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צח.
  מנין שבחול מותר להנות משריפת תרומה טמאה?
"	"רב נחמן אמר רבה בר אבוה
אמר קרא ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי, בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה טהורה ואחת תרומה טמאה ואמר רחמנא
לך, שלך תהא להסיקה תחת תבשילך.<br>רבי אבהו א""ר יוחנן אמר שנאמר במעשר שני ולא בערתי ממנו בטמא, ממנו אי אתה מבעיר
אבל אתה מבעיר שמן של תרומה שנטמאת, ואין לומר שממנו אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר שמן של קדש שנטמא, משום שקדש
חמור ביותר דברים מתרומה ואב""א טמא שאוכל קדש חייב כרת ואם אוכל תרומה חייב מיתה בידי שמים שקלה
יותר.<br>רב נחמן בר יצחק אמר אמר קרא תתן לו ולא לאורו, מכלל דבת אורו היא."	שבת כה. - כה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צט.
אלו שני טעמים הביאו התוס' שאין לברך על הדלקת הנר וכיצד דחאם
ר""ת? "	"&nbsp;א. מדקרי ליה חובה, כדאמרינן בחולין מים אחרונים חובה ואין טעונין ברכה. ודחה ר""ת דלא דמי למים אחרונים דלא הוי אלא להצלה בעלמא אבל הדלקת הנר היא חובה של מצות עונג שבת וכמה חובות הן הטעונים ברכה.<br>ב. שאם היתה מודלקת ועומדת לא היה צריך לכבותה ולחזור ולהדליקה ולא להדליק אחרת. ודחה ר""ת 1. דהא גבי כיסוי הדם אם כסהו הרוח פטור מלכסותו ואפ""ה כשמכסה צריך לברך וכן ראיה מנולד מהול 2. בסדר רב עמרם יש המדליק נר בשבת מברך וכו' 3. אם הנר מודלק ועומד צריך לכבות ולחזור ולהדליק."	שבת כה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ק.
סדין בציצית ב""ש פוטרין 1) מדוע פוטרין 2) ממה פוטרין
3) והאם הלכה כב""ש? "	"1) רש""י פירש שפטרו סדינים של פשתן משום דתכלת הוא
מצמר, וכלאים לא שרא רחמנא דלא דרשי סמוכין. ור""ת (בתוד""ה סדין)
פירש דכו""ע דרשי סמוכין וב""ש פטרי מדרבנן משום כסות לילה או משום שמא
יקרע.<br>2) רש""י פירש שפטרו רק
מתכלת אבל במינו חייב ור""ת פירש שפטרו אפילו במינו מדקתני סדין בציצית ולא קתני סדין בתכלת <sup>נח</sup>.<br>3) רש""י כתב דהלכה
כב""ה והתוס' כתבו דהלכה כב""ש.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>נח.  הרשב""א פירש משום
דתכלת מעכב את הלבן, והר""ן פירש שאם תחייבו בלבן יבוא להטיל בו תכלת.</span>"	"שבת כה:
ותוס'"		
